לימפומה שאינה הודג'קין

לימפומה היא סרטן של תאי הדם הלבנים מסוג לימפוציטים, השייכים למערכת החיסון ומצויים בעיקר במערכת הלימפה.

מערכת הלימפה היא חלק ממערכת החיסון, המסייעת להגן על הגוף מפני גורמים מזהמים. 

מערכת הלימפה מקשרת בין כלי הדם לרקמות הגוף, והיא מורכבת מכלי לימפה (צינורות) וקשרי לימפה (בלוטות). 

מערכת הלימפה מכילה נוזל הדומה לפלסמת הדם (נוזל הפלסמה) ותאים של מערכת החיסון (לימפוציטים(. תפקידה של מערכת הלימפה הוא לנקז עודף נוזלים מתוך הרקמות ולהשמיד גורמים זרים, למשל חיידקים, בעזרת תאים המכונים לימפוציטים.

כאשר מתפתחת לימפומה, תאי הלימפוציטים מתרבים ללא בקרה ויכולים לגרום להופעת גוש ממאיר בבלוטות הלימפה וברקמות לימפטיות באברים שונים.

ישנן שתי קבוצות עיקריות של לימפומה: לימפומה ע"ש הודג'קין ולימפומה שאינה הודג'קין.

קבוצת המחלות המכונה לימפומה שאינה הודג'קין היא הסוג השכיח יותר, והיא כוללת סוגי מחלות המתבטאות בשתי צורות עיקריות:

לימפומה איטית – בעלת דרגת ממאירות נמוכה המתקדמת באיטיות במהלך שנים.

לימפומה אגרסיבית – בעלת דרגת ממאירות בינונית או גבוהה המתאפיינת במהלך מהיר יותר.

הגורמים למרבית מקרי הלימפומה אינם ידועים, אולם קיימים מספר גורמי סיכון אפשריים התורמים להתפתחות המחלה. 

גורמי סיכון אפשריים ללימפומה:

• זיהומים נגיפיים מסוימים

• מצב חיסוני ירוד (כגון מחלת האיידס) 

• חשיפה לקרינה ולחומרים כימיים שונים 

עד היום לא אובחן גורם גנטי תורשתי המגביר את הסיכון ללקות בלימפומה, אם כי קיימים מקרים בהם מספר בני אותה משפחה חולים בלימפומה.

אבחון לימפומה נעשה על ידי בדיקה מעבדתית של תאי גידול או תאי מח עצם נגועים. 

דגימות אלה נלקחות באמצעות ביופסיה. הבדיקה מתבצעת לאחר שעולה חשד לקיום לימפומה, בהתבסס על שילוב של ממצאים:

• סימנים בבדיקה גופנית - הסימנים הנפוצים ביותר בבדיקה הגופנית הם נפיחות בבלוטות הלימפה המרוכזות במספר תחנות בגוף כדוגמת הצוואר, בתי השחי והמפשעות, ו\או הגדלה של הטחול.

• תסמינים (סימפטומים) על פי תלונות של החולה – התסמינים העיקריים האופייניים ללימפומה כוללים חום ממושך, הזעת לילה, ירידה במשקל, גרד וחולשה. 

תסמינים נוספים מקומיים עלולים לנבוע מלחץ נקודתי של הגידול כגון קשיי נשימה או בליעה, עצירות, כאבי בטן ועוד, בהתאם למיקומו בגוף. 

חשוב לזכור כי לא בכל חולי הלימפומה יופיעו תסמינים אלה, וכי הם יכולים להופיע במחלות רבות אחרות ואינם בהכרח מעידים על לימפומה.

• ממצאי בדיקות דימות

• תוצאות בדיקות דם

האמצעים לאבחון הסוג הספציפי של הלימפומה ושלב המחלה (מידת פיזורה בגוף) כוללים:

• תשאול החולה לגבי קיום התסמינים האופייניים למחלה וההיסטוריה הרפואית שלו.

• בדיקה גופנית של אזורי בלוטות הלימפה, הטחול והכבד.

• בדיקות דם הכוללות ספירת דם, משטח דם במיקרוסקופ, כימיה ובדיקות מעבדה נוספות.

• ביופסיה באמצעות כריתה של בלוטת לימפה החשודה כנגועה במחלה.

• בדיקות דימות – צילום רנטגן של בית החזה, בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT) של בית החזה, הבטן והאגן. 

כמו כן, ניתן לבצע מיפוי כלל גופי לבדיקת המצאות המחלה באזורים נוספים בגוף (PET). המיפוי מבוצע על ידי הזרקת חומר רדיואקטיבי לוריד וצילום הגוף. קליטה מוגברת של החומר יכולה להעיד על נוכחות תאים ממאירים באותו אזור. אפשרות נוספת היא בדיקת PET-CT המשלבת את טכנולוגיות ה-CT וה-PET. 

• בדיקת מח עצם – בבדיקה זו נשאב מעט תוכן ממח העצם שבאגן ומועבר לבדיקה מיקרוסקופית.

לעיתים יבוצע האבחון רק על בסיס חלק מהבדיקות או על בסיס בדיקות נוספות לפי שיקול דעתו של הרופא המטפל.

לא ניתן למנוע התפתחות לימפומה, אולם מודעות לתסמינים ולסימנים האופייניים למחלה יכולה לתרום לאבחון מוקדם ולשיפור תוצאות הטיפול.

M-IL-00000707